האדם והתקשורת על ציר הזמן

עריכה

ראגדה ח'ורי ומהא חאיק

במסגרת הקורס "משחקים ולמידה" בהנחיית המרצה דר' ישי מור

תקציר הבעיה

הבעיה שהפרויקט שלנו מבטא היא הפער הבין דורי בעמדות של בני נוער ומבוגרים בסביבתם סביב סוגיות של תקשורת ושימוש בכלי תקשורת שונים.

אנחנו כמורים והורים רואים שבני נוער לא מכירים את השלבים של התפתחות התקשורת וכלי התקשורת במשך הזמן, מצד שני המבוגרים לא יכולים

להבין את ההתפתחות הטכנולוגית והאפשרויות שכלי תקשורת כמו טלפון סלולרי יכולות לספק למשתמש, במשך הזמן נוצר פער בין בני הנוער שנולדו

לעולם טכנולוגי לבין מבוגרים שלא יכולים להבין ולקבל את ההתפתחות הטכנולוגית, בעקבות זה נוצר קונפליקט בין דורי.

בנוסף, קיים קונפליקט בין ילדים והורים על רכישת טלפון סלולרי ושימוש בו, תלמידים רבים לא מכירים בסיכונים הנוצרים משימוש לא נכון בטלפון סלולרי,

לעומתם ההורים לא יכולים להבין את מגוון האפשריות והמולטימדיה שהטלפון הסלולרי מספק.

הבעיה שבחרנו להתמודד אתה מתייחסת להתפתחות התקשורת והשלכותיה על חיי האדם במרחב הזמן, שאפשר לסכם בנקודות הבאות:

  • הצורך האנושי "לשמור על קשר " והכלים השונים שמאפשרים קשר בין בני אדם.

  • התמודדות האדם עם בעיות של תקשורת ופתרונן ע"י אמצעי תקשורת לפי תקופת הזמן המתאימה.

  • התפתחות התקשורת כמענה לצורך האנושי.

  • הטכנולוגיה כמניע לפיתוח התקשורת

עיקרי הפתרון המוצע

הפתרון שלנו מתבסס על העלאת המודעות אצל התלמידים לחשיבות התקשורת, כלי תקשורת בעבר, השימושים השונים לכלי תקשורת, והסיכונים העולים משימוש לא נכון.

הצעד הראשון הוא ידע, כאשר התלמיד ידע וילמד את כלי התקשורת שהיו בעבר הוא יבין איך מבוגרים חושבים והסביבה שחיו בה, וגם ננסה להביא את עולם הילדים למבוגרים,

המטרה שלנו מעבר לידע היא הגישור הבין דורי בין ילדים ומבוגרים בסביבתם.

אנחנו מציעות משחק תפקידים, המחקה ישיבת בית משפט, בה התלמידים יקחו תפקידים של דמויות שונות , בית המשפט ידון בסוגיה של :

" האם לאפשר לבני נוער להחזיק ולהשתמש בטלפון סלולרי אישי".

על מנת להכין את התלמידים נקדים את הפעילות הזו בשני שלבים של שתי פעילויות שישמשו כהכנה לפעילות העיקרית "בית משפט מבוים".

בשלב הראשון התלמידים יראיינו מבוגרים בסביבתם וישאלו אותם לגבי שימוש בכלים טכנולוגיים בעבר.

בשלב השני התלמידים ישחקו משחק: "חפש את המטמון" ,התלמידים יתחלקו לקבוצות, כל קבוצה תחפש אחר חמשה רמזים של קטגוריה בתקשורת מסוימת.

חלקנו את כלי התקשורת לשלושה קטגוריות: תקשורת כתובה, תקשורת שמועה, תקשורת המונים.

רציונל ומטרות

עם הזמן נוצר פער גדול בין ילידי העידן הטכנולוגי לבין המבוגרים בסביבתם, פער זה גם השפיע על מחשבות כל צד, ההתנהגות של ילדים בגילאים אלה עברה

מסלול ארוך שמבוגרים לא יכולים לעכל ולקבל, כל ז יוצר קונפליקטים סוערים בין ילדים לבין הורים או מורים.

הילדים שלנו ( בני 11 - 12 ) נולדו בעולם טכנולוגי, בעולם שבו השימוש במחשב הוא דבר מן השגרה היומית, האינטרנט ומגוון האפשרויות שמספק לילדים

הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלהם, והטלפון הסלולרי הוא כבר בכיס שלהם נח בשלום, למרביתם גם ישנה נגישות למכשירים טכנולוגיים אחרים מתקדמים,

לעומתם הוריהם או המבוגרים שבסביבתם עדיין מנסים לעכל את ההתפתחות המהירה יחסית ולמרביתם עדיין קשה מאוד להשתמש בכלים אלה בכללותם

מחשב ואינטרנט, לרוב האנשים יש מכשיר סלולרי שמשמש אותם כמכשיר הצלה בעת הצורך.

בפעילות שלנו אנו מנסים לגשר בין עמדות של ילדים ומבוגרים בתחום הטכנולוגי.

מטרות

  • המטרה של הפעילות שלנו היא ליצור סביבה מהנה, מאתגרת וסוגרת פערים בין הילד וסביבתו.

  • העלאת המודעות אצל תלמידים לעולמם של המבוגרים, אופן החיים שלהם בעבר ובמיוחד אופני וכלי תקשורת מהעבר.

  • העלאת המודעות אצל תלמידים ליתרונות וחסרונות השימוש בטלפון סלולרי כדוגמה לשימוש בכל טכנולוגי,וחשיפת התלמידים לבעייתיות שמכשירים אלה יכולים ליצור.

    • מטרות פדגוגיות

      • חיזוק תחושת השייכות והמחויבות של התלמיד לחברה שלו.

      • פיתוח וחיזוק יכולת החשיבה היצירתית של התלמיד.

      • לתת לתלמיד הזדמנות ללמוד כחווית למידה שיתופית בקבוצות של תלמידים.

      • עידוד החשיבה הביקורתית, התכנון ועיצוב סביבות.

      • לאפשר לתלמיד למידת חקר והתמודד עם בעיות אותנטיות

      • לתת לתלמיד הזדמנות ללמוד מנרטיב הזמן, הגישור הבין דורי כחוויה משחקית.

      • הטכנולוגיה כמניע לפעילות המשחקית.

      • מדדים להצלחה

      • משוב חיובי מהתלמידים.

      • שיתוף פעולה של ההורים.

      • השתתפות פעילה של התלמידים וההורים.

      • הרחבת קבוצת התלמידים שמשתתפים בפעילות המשחקית.

קהל יעד

תלמידים מובילים ובעלי מוטיבציה בכיתות ו'.

אופציה מומלצת: השתתפות מורים, הורים ומבוגרים אחרים בפעילות המשחקית.

ההקשר

תלמידים רבים ובני נוער חשופים לשימוש בכלים דיגיטליים, לרובם ישנו מכשיר סלולרי, חיבור לאינטרנט, וכמובן יש להם גישה מהירה למכשירים דיגיטליים, מצד שני אנחנו כמבוגרים (הורים , מורים, . . .) לא מצליחים לעכל את המצב המצוי של ילדינו. אנחנו רואים שילדינו לא מודעים לחשיבות התקשורת, ועם הזמן נוצר פער גדול בין בני נוער לבין מבוגרים בסביבתם, פער זה מתבטא באי הבנה מצד הילדים לעולם המבוגרים, הם לא מכירים כלי תקשורת מהעבר ולא מודעים להתפתחות התקשורת במשך הזמן, מצד שני מורים והורים לא מצליחים להבין את החשיבה של הילדים והעולם האישי שלהם, הם לא מודעים שתקשורת היום היא לא רק בשביל לשמור על קשר אלא גם מכשיר מולטימדיה לכל דבר.

האתגר

הקונפליקט הזה בין הדורות דבר טבעי וחשוב בהתפתחות הקוגניטיבית והחברתית של הילד, בעידן הטכנולוגי הקונפליקט הולך ומחמיר משתי סיבות :

אי מודעות של כל דור לגבי החיים של הצד השני ובעיקר בשימוש בכלים טכנולוגיים והעמדות המנוגדות של שתי האוכלוסיות לגבי השימוש בכלים אלה.

האתגר שלנו מתמקד בשתי רמות:

הרמה הראשונה: הגישור הבין דורי ע"י יצירת דיאלוג בין התלמיד והמבוגרים בסביבתו, הדיאלוג אמור לקרב בין עמדות שני הצדדים ובעיקר להעלות את מודעות התלמידים

לחשיבות התקשורת וכלי התקשורת שהמבוגרים השתמשו והכירו במטרה לקרב את התלמידים לעולם המבוגרים והתובנות שלהם.

הרמה השנייה: עידוד החשיבה הביקורתית אצל התלמידים, ויכולת ההבעה אצל תלמידים, ע"י דיונים הם מבטאים עמדות ודעות ויכולים להגן עליהם בצורה תרבותית ומנומסת.

אנחנו מציעות משחק תפקידים: בית משפט מבוים כפעילות שיכולה לענות על הדרישות האלה.

הגישה הפדגוגית

הפרויקט שלנו דן סביב הבעיה של מודעות בני נוער לתקשורת והקונפילקט הבין דורי סביב סוגיית התקשורת.

בפרויקט שלנו, בחרנו להתמודד עם הבעיה דרך משחק תפקידים: בית משפט מבוים, בפעילות המשחקית בית משפט התלמידים מתמודדים בפתרון בעיה.

דרך התמודדות התלמידים בפתרון הבעיה הם חווים למידה שונה, הם רוכשים עמדות, מיומנויות מגוונות והלמידה שלהם מונעת מהמטרה שלהם לפתור את הבעיה,

הצבנו לתלמידים בעיה (בעד ונגד שימוש בטלפון סלולרי), והצענו דרך לפתרון הבעיה ע"י משחק תפקידים.

הגישה הפדגוגית שאנו מתבססים עליה היא : למידה מבוססת בעיות - Problem Based Learning.

למידה מבוססת בעיות היא גישה פדגוגית המאתגרת תלמידים "ללמוד איך ללמוד", תוך כדי שהם מחפשים פתרון לבעיות שהוצבו בפניהם. התמודדות עם בעיות מעודדת חשיבה ביקורתית ואנליטית, ומספקת הזדמנויות לביצוע פעולות כמו איתור ושימוש במקורות ידע, ניתוח ותכנון פתרונות והערכתם. בנוסף, גישה זו מאפשרת התנסות ורכישת מיומניויות של עבודה שיתופית בקבוצה.

לסיכום, למידה מבוססת בעיות מסייעת לתלמיד להשיג את היעדים הבאים:

    • יכולת למידה של נושאים חדשים

    • רכישת מיומנויות פתרון בעיות

    • חשיבה יצירתית ובקורתית

    • פיתוח גישה הוליסטית לבעיות ומצבים

    • יכולת עבודה עצמית

    • יכולת לעבוד בקבוצות תוך כדי שיתוף פעולה ושיפור יכולת תקשורת

תקציר הניסוי העיצובי

הפעילות : בית משפט - משחק תפקידים

הפעילות העיקרית היא פעילות בית משפט בו ידונו התלמידים בסוגייה:

האם לאפשר לילדים בגיל 10-12 להחזיק טלפון סלולרי

הפעילות הנה משחק תפקידים שנפרט בהמשך.

המטרה של הפעילות:

    • העלאת המודעות של התלמידים ליתרונות וחסרונות של כלי תקשורת טכנולוגיים ובעיקר טלפון סלולארי והשפעתם על בני נוער.

לשם הכנת התלמידים לפעילות זאת , אנו מציעות שני שלבים שמטרתם לחשוף את התלמידים לכלי התקשורת השונים שהיו בעבר ואלה שעדיין שימושיים גם היום, הפעילויות יעזרו לתלמידים לאסוף מידע ולעבד אותו, גם במטרה שהתלמידים יתנסו בפעילות שדורשת עבודת קבוצות.

השלב הראשון: גישור בין דורי

מטרות פעילות :

    • שיח בין דורי

    • איסוף מידע לגבי כלי תקשורת שונים מהעבר ומהיום והשימוש שנעשה בהם

    • העלאת המודעות אצל תלמידים לחשיבות התקשורת לבני אדם

    • חשיפת התלמידים לסוגי תקשורת שונים והכלים המתאימים לכל סוג

וכמובן המקביל להם בעידן הטכנולוגי היום


אופן עבודה : עבודה יחידנית

תיאור הפעילות:

כל תלמיד יפנה לאנשים מבוגרים בסביבתו וישאל אותם לגבי כלי התקשורת שהיו שימושיים בעבר, איך אנשים תקשרו אחד עם השני,

איך העבירו הודעות לקרוביהם בארץ ובחו"ל, מה לגבי החדשות ...

התלמיד יאספו מידע לגבי סוגי תקשורת וכלי תקשורת מתאימים לכל סוג.

נציע לתלמידים מבנה אחיד בו יתעדו את הראיונות שלהם

התלמידים יתעדו את השיחות שלהם ע"י : כתיבה, צילום, הקלטה או וידיאו .

דוגמה:


השלב השני :

פעילות : חפש את המטמון

מטרות הפעילות :

    • חשיפת התלמידים להיסטוריה של כלי תקשורת שונים

    • שיתוף פעולה בין חברי הקבוצה

    • לאפשר לתלמידים למידה מתוך הנאה ותנועה

    • לפתח אצל התלמידים גישות של הפעלת אסטרטגיות בחיפוש

    • שימוש ברמזים

    • תכנון זמן בעת משחק

    • השוואה בין כלי תקשורת,העלאת היתרונות והחסרונות של כלי תקשורת מסוימים, שימוש נבון בתקשורת.

אופן עבודה : עבודה קבוצתית

מקום: בשטח מוגדר (למשל חצר וגינה של בית הספר או גן ציבורי)

זמן: שעה אחת בשטח ושעה בחדר המחשבים

תיאור הפעילות :

התלמידים יתחלקו ל-4 קבוצות בנות 2-3 תלמידים כל קבוצה

כל קבוצה תבחר באופן אקראי את התחום שלה ע"י בחירת פתק

קטגוריות תקשורת :

    • תקשורת כתובה : דואר, טלגרף, הודעות, אינטרנט

    • תקשורת קולית: טלפון, פלאפון, מפה לאוזן, אינטרנט

    • תקשורת המונים: עיתונות, רדיו, טלוויזיה, אנשים מספרים, אינטרנט.

כל קבוצה תחפש בשטח על חמשה רמזים הקשורים לסוג תקשורת אחד. אחרי שימצאו את כל הרמזים ימשיכו את הפעילות בחדר המחשבים,

שם יחפשו מידע לגבי כלי התקשורת שמצאו וינסו לבנות תעודת זהות לכלי המבוקש.

הפעילות מסתיימת ע"י דיון בו המנחה יציג סיטואציות וכל קבוצה תבחר את הכלי המתאים ותסביר למה.

הפעילות המרכזית

בית משפט משחק תפקידים

הפעילות המוצעת היא פעילות של משחק תפקידים בו התלמידים יערכו בית משפט כל תלמיד יקבל תפקיד או דמות והוא יחקה את עבודת הדמות הזו.

עדיף שילדים

מטרות הפעילות:

    • חשיפת התלמידים לכללי ניהול בית משפט

    • התלמידים יאפיינו את המרכיבים לבית משפט.

    • התלמידים יתנסו במשחק תפקידים.

הסוגייה המשפטית: האם לתת לילד בן 12 טלפון סלולרי ?!

תיאור הפעילות :


מקום: עדיף שהמקום יעוצב כמו בית משפט, לתת את הסביבה המדומה לבית משפט

זמן: גמיש

שחקנים: שופט או שופטים, פרקליט, סניגור, עדים, מומחים, חבר מושבעים

תפקיד הפרקליט יבטא העמדה של נגד והוא יטען שאין לתת לבני נוער טלפון סלולרי.

תפקיד הסנגור יבטא העמדה של בעד והוא יטען שאפשר לתת לבני נוער טלפון סלולרי.

כלים, ראיות, הוכחות התומכים בעמדה של הפרקליט או הסנגור.

העדים ישרתו את מטרת הפרקליט או הסניגור, הם יביעו עמדות בעד או נגד שימוש בטלפון נייד לבני נוער.

העדים הם: תלמיד, מורה , הורה אימא או אבא, סבא, מומחים.

קיימים שני עדים מכל תפקיד: מורה בעד, מורה נגד

הורה בעד, הורה נגד

מומחה בעד, מומחה נגד

התרחיש

השופט מכריז על פתיחת בית המשפט, תיק בית המשפט והתביעה המוגשת.

הפרקליט מייצג גוף תובע (למשל העמותה לזכויות הילד) המתלונן על חברת טלפונים סלולריים. יטען שטלפון סלולרי מעורר בעיות ונזקים לבני נוער.

הפרקליט מבסס את הטענה שלו על ראיות: מקרים בהם ילדים הסתבכו עקב שימוש בטלפון נייד. הראיות יתבססו על עובדות או מקרים שפורסמו בעיתונים.

הפרקליט נעזר גם בעדים שיספרו על חסרונות הטלפון הסלולרי ועל מקרים של שימוש לרעה או סיטואציות שליליות בעקבות השימוש בו.

מהצד השני, הסניגור מייצג חברת הטלפונים הסלולריים הנתבעת מנסה לענות על הפרקליט ולהעלות יתרונות לטלפון הסלולרי לבני נוער וגם הוא ינסה

להביא ראיות ממדיות שונות המוכיחות החשיבות של טלפון נייד וייעזר בעדים התומכים בעמדתו.

בסיום התהליך הזה, הפרקליט והסנגור מציגים את נאום הסיכום שלהם.

השופט מקבל החלטה, ומכריז על פסק הדין, וסגירת בית המשפט.

מושגים: פרקליטות, סנגוריה, פסק דין, עדות, תובע, נתבע, עד.

ניתוח ותובנות

התלמידים דיווחו על חוויה מהנה, בשלושת הפעילויות התלמידים הראו עניין ורצון להשתתף,

מה למדנו ?!

פתרון בעיה הנה דרך למידה המפתחת מימיוניות וכשרונות חשיבה אצל התלמידים.

התמודדות עם בעיה אותנטית מחיי התלמידים מעלה אצלם המוטיבציה ומניעה אותם ללמידת חקר ומעודדת חשיבה ביקורתית.

משחק תפקידים מעודד תלמידים לקבל אחריות ולבצע משימה (תפקיד) שבחרו באופן מיטבי.

פעילות משחקית מאפשרת תחרותיות אשר מניעה תלמידים לעשות את המיטב שלהם.

פעילות שכוללת תנועה במרחב מאתגרת ומעוררת את הגוף והנפש.

פעילות של דיאלוג בין דורי עודדה תלמידים ליזום מפגשים ולהוביל בשיחות וראיונות.

להלן מצגת המסכמת את הנרטיב העיצובי שלנו:

נרטיב עיצובי האדם והתקשורת

סיכום

החוויה שעברנו עם התלמידים הייתה מאתגרת ומלמדת לתלמידים וגם לנו, פעילות זו נתנה לנו אור ירוק לשימוש בפעילויות משחקים כדרך ללמידה פעילה,

בה התלמידים נחשפים לאופנים שונים של למידה והם מובילים בלמידה כזו, לומדים יחד בקבוצות, מבנים את הלמידה .

ראינו יישום חשוב לעיקרון הסוציו קונסטרקטיביזם שמתבסס על ידי הבניית ידע והובלת תהליכי למידה שיתופית בה התלמיד הוא היוזם והמוביל.

את החוויה הרגשית שחווינו עם התלמידים, ההתלהבות וההתעניינות שהתלמידים דיווחו בשמחה הייתה ממד חשוב לנו ונתן לנו סיפוק רב.

היום אנחנו מאמינות יותר בלמידה פעילה המבוססת פתרון בעיות אותנטיות, המשלבת פעילויות ומשחקים שונים.

לסיום אנחנו מרגשיות שזו רק ההתחלה . . .

להלן כמה סרטונים שמתארים את התהליך שעברנו עם הילדים:

סרטון 1: המתאר את המשחק "חפש את המטמון"

סרטון 2: משחק תפקידים של בית המשפט

בסרטון מוצג משחק תפקידים של בית משפט שהילדים בצעו בהיכל בית משפט השלום בנצרת, בשפה הערבית.

סרטון 3: הסינאריו של בית המשפט בעברית

מקורות

Wilson, B. (1996).Constructivist learning environments: case studies in instructional design. New Jersey: Educational Technology Publications.

Hmelo-Silver, Cindy, and Howard Barrows. "Goals and Strategies of a Problem-based Learning Facilitator." The Interdisciplinary Journal of Problem-based Learning 1.1 (2006): 21-39.

Wheeling Jesuit University, and NASA-sponsored Classroom of the Future. "Goals & Objectives Problem-Based Learning Define". (2011) http://www.cotf.edu/ete/teacher/teacherout.html

למידה מבוססת בעיות. ויקפדיה. (2009)