"חכמת איש ביד הלשון"

עורכות: נאוה בנגד וזהבה הלל

במסגרת הקורס - "משחקים ולמידה, חלק ב'"

השפה היא מרכיב חשוב בזהותו של כל עם, דרכה משתקפות תרבות ומורשת. שפה באשר היא הינה "תעודת הזהות" של כל אחד מדובריה. אדם שיודע להתבטא בצורה בהירה ומעניינת, אדם שלשונו מדוייקת ורב גונית, הוא אדם שמרשים את הסובבים אותו ומצליח ליצור אינטראקציות עם קהלים וסביבות שונות.

תקציר הבעיה - שפתם של ילדינו עילגת, שטחית ודלה, הם ממעטים לקרוא והלמידה במסגרת הפורמלית לא תמיד מזמנת להם עיסוק בהעשרה לשונית. מכיוון שכך לרוב הם אינם חשופים לעושר הלשוני שבשפה, משמע- מגוון של ביטויים, ניבים, פתגמים ומטבעות לשון המייחדים את לשוננו.

באמצעות משחק, שעשוי לספק עבור תלמידינו חווית למידה שונה, נוכל לאפשר לתלמידינו ולו טעימה קטנה מעושר לשוני זה.

נקווה שמשחק זה יהיה רק "הסנונית" הראשונה, ובעקבותיו נפתח משחקים נוספים בתחום השפה, כאלה שירחיבו את אוצר המילים של ילדינו ויקרבו אותם לשפה העברית.

מטרת העל - חיזוק הזיקה לשפה העברית כחלק משמעותי מזהותנו התרבותית וכן שיפור השליטה בה ברבדיה השונים.

מטרה אופרטיבית - הקניית עושר לשוני בדמות ביטויים, ניבים ומטבעות לשון וכן הבאת התלמידים לידי שימוש מושכל בהם בהקשרים שונים.

קהל היעד - תלמידי חטיבת הביניים

הפיתרון - פיתוח ועיצוב של משחק מחשב המקנה ללומדים מגוון עשיר של ניבים ביטויים, המופיעים בתוך הקשר.

הנחתנו היא כי עיסוק במשחק לשוני מקוון עשוי לרתום את הלומדים ללמידה בסביבה המוכרת להם, ובכך להעצים באופן משמעותי את ההנאה הקשורה בלימוד שפה.

מדדים להצלחה -

1.קירוב התלמידים לתחום השפה על מקורותיה ותרבותה.

2.הפגנת ידע לשוני עשיר והתאמתו להקשר.

3.הטמעת המשחק ככלי לימודי חווייתי.

מסגרת הפעלת המשחק - המשחק הוא חלק בלתי נפרד מאתר שבנינו עבור כיתת ח' תל"ם(תנופה לבגרות) לשנת הלימודים הבאה במסגרת פרויקט הגמר שלנו, שמטרתו העיקרית היא חיזוק ושיפור מיומנויות שפה (הבנת הנקרא והנשמע והבעה בכתב ובעל פה) והרחבת אוצר המילים.

עם זאת, המשחק עשוי להתאים לגילאים שונים במסגרת חטיבת הביניים וכן לכיתות הגבוהות בבית הספר היסודי. כמו כן הוא אינו מיועד בהכרח לשיעורי שפה, שכן נושא העשרה לשונית הוא חוצה מקצועות וניתן לעסוק בו בכל אחד מתחומי הדעת.

הכלי - ה- Power Point

מהלך המשחק -

יש אפשרות לשחק את המשחק באופן יחידני, או לחילופין - תחרותי שבו מספר תלמידים.

השחקן היחידני מסיים את המשחק לאחר שביצע נכון את כל שלושת שלביו (או שני שלבים ראשונים), במשחק תחרותי - המנצח הוא זה שמבצע נכון ומהר יותר את שלושת שלבי המשחק.

ומה במשחק??

שלוש רמות קושי:

האחת מכילה ניבים וביטויים נפוצים ושימושיים יותר. אלה מופיעים בתוך משפט בודד, ועל השחקן לזהות את הניב במשפט ולבחור מתוך 3 אפשרויות את משמעותו.

השנייה מכילה סיפור משעשע, שמסריו מכוונים את השחקן לניב/ביטוי אחד מתוך 3 אפשרויות בחירה.

בשלישית מדרש ניב - השחקן נדרש להיעזר בציור ובחידה על מנת לזהות את הניב/ הביטוי הנדרש.

את שתי הרמות הראשונות יבצעו התלמידים באופן יחידני או קבוצתי על בסיס תחרות. את הרמה השלישית מבצעים התלמידים בפני המורה, שכן הם אמורים לומר בקול את הניב שזיהו על סמך הציור והחידה.

ניתוח ותובנות בעקבות ניסוי החלוץ -

לצורך ניסוי החלוץ בחרנו בשני תלמידי כיתה ו'.

על מנת לאסוף כמה שיותר נתונים בחרנו לבצע שאלון פתיחה, תצפית במהלך משחקם ולבסוף ראיון קצר.

ומה בממצאים?

משאלון הפתיחה עולה, כי שני התלמידים אינם צרכנים "כבדים" של משחקי מחשב, אם כי כשהם כבר מקדישים זמן למשחקים הנאתם רבה. מתשובותיהם עולה כי במסגרת בית הספר זמן מועט מוקדש למשחקים מעין אלה, והם מצרים על כך.

לשאלתנו, אם היו רוצים כעת לשחק במשחק לימודי מהנה, תגובתם הייתה מהוססת ותשובתם הייתה שלרוב הם מעדיפים לשחק במשחק חוויתי, שאינו מוגדר כמשחק לימודי. הערכתנו היא כי בהיותם כעת בחופשה הגדולה מבית הספר תשובתם היא כזו, ואם היה מוצע להם במהלך לימודיהם בבית הספר לשחק במשחק מעין זה התלהבותם הייתה רבה יותר.

בתצפית עלו הדברים הבאים:

שני התלמידים בחרו לשחק תחילה משחק תחרותי, אך באיזה שהוא שלב במהלך המשחק נראה שמימד התחרות די נשכח מהם, ומה שהיה להם חשוב הוא לצבור ביצועים מוצלחים.

התלמידים היו שקועים במשחק, מידת הריכוז בו הייתה די גדולה, ולעיתים בחרו לקרוא את המשימה שוב ושוב על מנת למזער ככל שאפשר ביצועים כושלים.

מהבעות פניהם, מתנועות גופם ומקריאות הביניים תוך כדי המשחק ניכר היה כי התלהבותם מהמשחק רבה. את השלב הראשון הם עברו די "בקלילות", ואילו השלב השני גזל להם זמן רב מידי, ונראה שבשלב מסויים מאסו בו מעט, מכיוון שכנראה הצריך מהם רמת ריכוז גבוהה יותר (קריאת סיפור) והיה די מונוטוני.

המשוב החיובי שהיו משולבים בו קולות ואנימציות מצא חן בעיניהם ודרבן אותם להשיג ביצועים מוצלחים.

בראיון שלאחר המשחק עלה שהתלמידים די נהנו מהמשחק, אם כי לא היו מרוצים לגמרי מרמת ביצועיהם. הם העידו על כך שדרך כזו להעשרה לשונית עדיפה על פני שיטת ההוראה המסורתית בבית הספר. היו לא מעט ניבים וביטויים שלא הכירו, או כאלה שנתקלו בהם אך לא ידעו את משמעותם. עם זאת לבסוף העידו שזכרו יותר משני ניבים/ביטויים. להערכתנו, משחקים נוספים במרווחי זמן קצרים יובילו אותם להפנמה טובה ומקיפה יותר של הנושא.

המשחק בקובץ המצורף למטה